יוכבד (אייזנברג) וחיים משה פיין עם שלושה מילידהם הראשונים - צבי, יהודה ואפרים - 1903
<<
יוכבד (אייזנברג) וחיים משה פיין עם שלושה מילידהם  הראשונים - צבי, יהודה ואפרים - 1903 יוכבד (אייזנברג) וחיים משה פיין,  תקריב יוכבד (אייזנברג) וחיים משה פיין, 1940  חצר במטולה - בראשית  המאה הקודמת רחוב הראשונים במטולה לפני כמאה שנה רחוב הראשונים במטולה לפני כמאה שנה
>>
דפדף בין העמודים
1 2

ההיסטוריה של בית שלום

ראשית דבר
הידיעה אודות החתונה של יוכבד לבית אייזנברג מיסוד המעלה, וחיים משה פיין,  איכר שזה עתה הגיע למושבה, וששמו הלך לפניו, עשתה לה כנפיים. השנה הייתה 1896. המקום - יסוד המעלה. הסיבות לדחית החתונה – הצפות בביצת החולה.
בני הזוג הצעיר נאלצו להתאפק חורף שלם עד שעלה בידיהם לחצות את הביצה ולהגיע לביתם המיועד במטולה.

חיים – משה פיין מגיע ליסוד המעלה
בשנת 1894, הגיע חיים- משה פיין, עולה חדש מרוסיה, ליסוד המעלה. הפוגרומים ברוסיה ותנועת חובבי ציון שעשתה נפשות לפרוייקט הציוני ברוסיה החדירו בו רוח ציונות, והוא החליט "לעלות" לפלסטינה.
ביסוד המעלה התגלו כישוריו החקלאיים של חיים  משה. הוא למד בהתמדה את מלאכת החקלאות מפקידי הברון ומהמתיישבים המקומיים, וכאיכר חרוץ שעתידו לפניו יעדו אותו פקידי הברון ליישב את האדמות שנרכשו על ידי הברון רוטשילד במטולה.
חיים – משה התאהב גם באותה השנה ביפה בנערות הכפר (ויש אומרים גם הסביבה), יוכבד אייזנברג, בת למשפחת אייזנברג המיוחסת מיסוד המעלה. יוכבד, נעתרה לחיזוריו והסכימה להצעת הנישואין, אבל הטבע הערים קשיים, והשניים, כאמור, נאלצו להמתין עם החתונה כל החורף, עד שהתאפשר בידם לחצות את "הביצה הגדולה".

החתונה
החתונה עשתה לה שם דבר בכל הכפרים בגליל. אלה היו חדשות טריות ומרעישות, לא רק בשל  היחוס, אלא גם בגלל שמדובר היה בזוג הראשון שעלה ליישב את המושבה החדשה מטולה. וכך, ביום שבו התאפשר הדבר, איכרים מכל כפרי הגליל התקבצו לשיירה העולה במעלי ההר.
מלווים בשירים, ריקודים ובשמחה אמיתית עלו בני הזוג הטרי שזה עתה נישא למושבה (תמונה של התהלוכה מוצגת במוזיאון חצר תל חי). יוכבד וחיים משה פיין תקעו יתד ראשון במושבה, ובמהרה הצטרפו אליהם כ - 33 משפחות נוספות מיתר מושבות הברון.

אומרים שהרופא אסר על יוכבד להביא ילדים בשל מום בליבה, אך גזירת הרופא לא הועילה, ולבני הזוג פיין נולדו במטולה 11 ילדים. תשע בנים ושתי בנות. (זה מה שקורה כשלזוג מאוהב אין בבית חשמל. ולמרות שהחיים במטולה לא היו פשוטים כלל ועיקר, הבן העשירי, שלום פיין, שעל שמו קרוי "בית שלום", החליט מתוך אהבת אדמה אמיתית ומתוך ערכים אידאולוגים להשאר. ביחד עם זוגתו שורה הם בנו את ביתם במטולה וגידלו את חמשת ילדיהם – שלווה, דודיק, מוליק, חיימק'ה ומויישק'ה.

שאר ילדיהם של יוכבד וחיים משה נפוצו לכל קצוות הארץ. חלקם המשיכו את המורשת החלוצית של הוריהם והטביעו חותם בהיסטורית ההתישבות היהודית בארץ ישראל.  הבן הבכור, צבי פיין, ייסד את נהלל; יהודה פיין, ייסד את המושבה נחלת יהודה (כיום חלק מראשון לציון); הבן הרביעי, אפרים פיין, ייסד את המושבה שוני (כיום בנימינה), את גבעת עדה ואת בנימינה; הבן החמישי יוסף פיין, הקים את הקיבוץ הראשון בארץ ישראל - דגניה א'. אחד מבניו היה מפקד חיל האוויר במלחמת ששת הימים, האלוף מוטי הוד; הלל פיין, הקים את קיבוץ גבעת השלושה.

הצוואה שחיים משה השאיר לבנו שלום היתה קצרה, אך במילים מעטות היא אומרת כל כך הרבה:
"בני, אני מוריש לך את המשק בחיי כדי שתדע לשמור עליו אחרי מותי. יהיו לך קשיים רבים, אך אתה תדע לעמוד בהם ולהתגבר. אל תעזוב ואל תמכור את המשק. גם אני לא הזנחתיו בימים הקשים ביותר. זכור, המשק הוא קן המשפחה כולה".

דברי הצוואה האלה של האיש הישר והפשוט, חיים-משה, התרחבו והיו לצוואת אמת, צוואה שבעל פה למשפחה כולה: "אל תעזבו את המשקים!"

חיים, בנם של שורה ושלום, ומרים זוגתו, מקימים את "בית שלום"
החצר שבה הוקם "בית שלום" הינה החצר המקורית של משפחת פיין, זו שבה גידלו יוכבד וחיים משה את 11 ילדיהם, וזו שבה גידלו שלום פיין וזוגתו שורה את חמשת ילדיהם.

חיים, הבן של שלום ושורה פיין, דור שלישי במטולה, ומרים זוגתו, שיפצו את הבית, נאמן לצורתו המקורית. כל חצר במושבה הוקפה חומה לצרכי הגנה, ושרידיה של החומה עם דלת העץ שהובילה לחלקת האדמה המעובדת שמאחוריה ("החקורה") נמצאים עדין בחצר.
בית המגורים של שכניהם של יוכבד וחיים –משה אף הוא שומר, ומשמש היום כקפה – מסעדה שבה הם מציעים בני הזוג ארוחות איכרים וארוחות בוקר המשחזרות את הטעמים של המטבח המטולאי של פעם.

לבד מעסקי התיירות, חיים ממשיך את המשק החקלאי שקיבל מאביו. זהו עיסוקו העיקרי, כחלק מהצוואה שאותה הוא קיבל. אותה צוואה מחייבת שכתב חיים-משה, סבו.
לצד שני אחיו, דודיק ומשה, שאף הם הקימו משפחות ובחרו להמשיך את המסורת המשפחתית-חקלאית במטולה עם משקים מניבים, מטפח חיים משק חקלאי גדול ויפיפה.
האורחים של "בית שלום" נהנים בכל עונה מהפירות הטריים שהוא מביא מהמטעים - תפוחים, נקטרינות, אפרסקים, שזיפים, דובדבנים ופקאנים.

ברוכים הבאים "לבית שלום"
גם אם אתם לא לנים ב"בית שלום", מומלץ לעצור לארוחת הבוקר המדהימה ולכל טוב מאכלי האיכרים שמרים וחיים פיין- הוד מציעים במקום. להנות מהיסטוריה ממשיכה, מקירות האבן שמספרים את הסיפור של המתיישבים הראשונים, ולהתרשם מן התמונות המשפחתיות שתלויות בסלון האורחים ובבית המסעדה.

עוד על ההיסטוריה של המושבה ניתן ללמוד במוזאון "בית האיכר", שממוקם בבית המגורים של רב המושבה הראשון. שיטוט רגלי בין בתי המגורים של רחוב הראשונים המושבה, וגם בבית הקברות שנמצא בלב שמורת נחל עיון בדיוק מעל מפל האשד, ישלימו את הסיפור ההסטורי של משפחת פיין, ואת ההיסטוריה של מטולה בכלל.