כתבו עלינו

"מעריב", נורית בריצקי

בית שלום, אירוח נדיב ומוקפד
מרים וחיים הוד ממטולה מארחים בדיוק כמו שהם היו רוצים להתארח: בנדיבות, בתשומת לב, בהקפדה על הפרטים הקטנים, בנחמדות, אבל בלי נודניקיות.הצימרים שלהם נעימים ונוחים (כולל שתי סוויטות מותאמות לנכים) הגינה מקסימה, רחבת ידיים, מטופחת אבל לא מופלצת, והרוח המלטפת היא צ'ופר אירופאי אל תשכחו להביא סוודר.

ארוחת הבוקר מצויינת. תאכלו בבנין שנבנה בסוף המאה ה – 19 ושופץ על ידי חיים, חקלאי, בן ונכד לחקלאים שניחן בתבונת כפיים והמון סבלנות. הוא גם תכנן ובנה את שולחנות העץ היפים, והוא זה שמכין את הלבנה העדינה והגבינות הטעימות. וכל זה, לפני שהוא יוצא למטעים, שאת פריים תטעמו גם בחדר. 

המטולאים היו צימריסטים הרבה לפני קום המדינה. בכל קיץ היו ילדי מטולה מפנים את חדריהם לנופשים שבאו להתפנק על הקרירות, שמנת משק, זיתים, תפוחים וגבינות ביתיות. חיים מכין את הגבינות בדיוק כפי שהכינו הוריו. ויש בארוחה גם ביצים טריות מטוגנות בשמן זית שאצר, שני סוגי זיתים שנכבשו במטבח הביתי, דגים, סלט ירקות מתובל בעשבים ריחניים מהגינה, מיץ קפה, תה רגיל ותה מצמחי הגינה ושתי ריבות שרקח חיים. למשל, ריבת שזיפים, מהמטע כמובן, עם פקאנים מעץ הפרטי, וריבת תאנים עם יחוס: "כשסבא רבא היה עלם צעיר, הוא נסע לדמשק וחזר עם יחורי תאנים. שני עצים אדירים, בני יותר ממאה שנה, ממשיכים להניב בשפע פרי נפלא".

ואם אתם בסביבה – עד הצהריים, אפשר לאכול ארוחת בוקר. אחר כך מתפקד המקום כמסעדה.